שאלות קשות

תשובות כנות לשאלות שבאמת תישאלו

לכל שאלה: מה באמת נשאל, במה להכיר, מה לומר, והיכן נגמרת ביקורת לגיטימית על ישראל. אלה נקודות פתיחה בשפה פשוטה, לא טקסטים לדקלום.

עץ זית עתיק על מדרון טרסות הצופה אל הרי יהודה

כלי לשמור בכיס

מבחן שלושת ה־D

נתן שרנסקי, אסיר ציון לשעבר, הציע דרך פשוטה להבחין בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין אנטישמיות המתחפשת לביקורת. הביקורת חוצה את הקו כשהיא עושה אחד משלושה דברים.

דמוניזציה (Demonization)

מעשיה של ישראל מנופחים מעבר לכל פרופורציה; ישראלים מושווים לנאצים; המדינה היהודית מוצגת כרשעה באופן ייחודי.

מוסר כפול (Double standards)

ישראל מיוחדת לגינוי בעוד התנהלות חמורה בהרבה של מדינות אחרות מתעלמים ממנה, ונמדדת באמות מידה שאף דמוקרטיה אחרת אינה נדרשת לעמוד בהן.

דה־לגיטימציה (Delegitimization)

זכותה הבסיסית של ישראל להתקיים — לבדה מבין כל אומות העולם — נשללת.

מקור: נתן שרנסקי, ״מבחן שלושת ה־D לאנטישמיות״, Jewish Political Studies Review‏ (2004). תקצירים באתר הקונגרס היהודי העולמי ובאתר ג׳רוזלם פוסט.

״ביקורת על ישראל היא לא אנטישמיות?״

מה הם שואלים באמתמותר לי לא להסכים איתך? תקרא לי גזען אם אעשה זאת?

להכיר

לא. ביקורת על מדיניות ישראלית אינה אנטישמיות. ישראלים עושים זאת בקול רם מדי יום; היא ממלאת את העיתונים ואת הרחובות שלהם. גם יהודים ברחבי העולם עושים זאת. מי שאומר לכם אחרת רק מקשה על השיחה שלכם.

לומר

״ברור שאפשר לבקר את ישראל. אני עושה את זה. הקו הוא לא הביקורת. הקו הוא כשהביקורת עושה דמוניזציה למדינה היהודית היחידה, מודדת אותה באמות מידה שאף אחד אחר לא נמדד בהן, או אומרת שהיא בכלל לא צריכה להתקיים. שלושת הדברים האלה כבר לא עוסקים במדיניות.״

היכן הקו

השוואת ישראל לנאצים.
הטלת אחריות על יהודים בכל מקום למעשי ממשלת ישראל.
גינוי ישראל על התנהלות שזוכה לשתיקה כשאחרים עושים גרוע בהרבה.
שלילת הזכות למדינה מהעם היהודי בלבד.

לשמור על הקשר. אמרו את הקו בבירור פעם אחת. אל תשתמשו ב״אנטישמי״ כדי לסיים את השיחה. במשורה ובדיוק, למילה יש משמעות. כרפלקס, היא מפסיקה להיות בעלת משמעות כלשהי.

״למה ליהודי אמריקה כל כך אכפת מישראל?״

מה הם שואלים באמתזו נאמנות כפולה? למה מדינה במרחק שמונת אלפים קילומטרים מרגישה לך אישית?

להכיר

זו שאלה הוגנת ממי שמעולם לא נאלץ לחשוב לאן ילך אם המצב יתהפך.

לומר

״כי במשך רוב ההיסטוריה שלנו לא היה מקום שהיה חייב לקלוט אותנו. ישראל היא התשובה לשאלה שיהודים שאלו במשך אלפיים שנה. היא גם המקום שאליו פונות התפילות שלנו, המקום שבו חיים חברים ובני משפחה שלי, והמקום שבו יהודים נרצחים על היותם יהודים ואז מואשמים בכך. לדאוג לה זה לא במקום לדאוג לאמריקה. אצל רובנו זה אותו דחף: לרצות מקום שבו אנשים כמונו בטוחים וחופשיים.״

להעמיק

הקשר קדום מהפוליטיקה: התנ״ך, התפילה והלוח העברי כולם פונים לירושלים.
האונייה סנט לואיס, שהושבה מחופי אמריקה ב־1939, לימדה את יהודי אמריקה שרצון טוב אינו מדיניות. מדינה יהודית כן.
יהודים הנאבקים על ביטחון יהודי בתוך דמוקרטיה — זו אינה שערורייה. זו אזרחות.

מאמר: כוח יהודי אינו שערורייה (באנגלית)

״מה שקרה בעזה הוא לא רצח עם?״

מה הם שואלים באמתאכפת לך מפלסטינים? תודה שקרה משהו נורא?

להכיר קודם

אזרחים פלסטינים סבלו נוראות. אמרו זאת בפשטות והתכוונו לכך. אם תעברו להגדרה המשפטית לפני שהכרתם בסבל, לא יקשיבו לכם.

לומר

״אני מאמין שישראל לא ביצעה רצח עם בעזה — ואני לא אומר את זה כי ראש ממשלה אומר את זה. רצח עם פירושו כוונה להשמיד עם. ישראל יצאה למלחמה אחרי שחמאס טבח באזרחיה וחטף אותם והבטיח לעשות זאת שוב, נגד אויב שנלחם מתוך שכונות אזרחיות. להזהיר אזרחים, לאפשר סיוע ולחקור את החיילים שלך — זה לא נראה כמו רצח עם. דברים נוראים קרו במלחמה הזו. אני לא מבקש ממך להסיט את המבט מאף אחד מהם. אני מבקש שלא תבלבל בין הצהרת סולידריות לבין מסקנה מוכחת.״

להחזיק את שני הדברים

חיי פלסטינים חשובים לפני שמישהו בוחר סיסמה. ההגנה עליהם צריכה לזכות לתמיכה גם ממי שחלוקים על המלחמה.
כשהחמלה מותנית בקבלת האשמה מסוימת, הסבל הופך למבחן נאמנות. אפשר לדחות את המבחן ולשמור על החמלה.
אם אינכם יודעים נתון, אמרו זאת. אמינות עדיפה על ודאות.

מאמר: חמלה אינה מחייבת להצטרף למקהלה הזו (באנגלית)

״ומה עם הכיבוש וההתנחלויות?״

מה הם שואלים באמתאתה הולך להגן על הכול? יש משהו שישראל עושה שתבקר?

להכיר

כאן תומכי ישראל רבים מאבדים אמינות כשהם מגנים על מה שאי אפשר להגן עליו. אל תעשו זאת. אלימות מתנחלים נגד אזרחים פלסטינים היא פסולה. מאחזים לא מורשים על אדמה פלסטינית פרטית הם פסולים. אפשר לומר זאת ולהישאר לגמרי פרו־ישראלים; ישראלים רבים אומרים זאת.

לומר

״אני לא מגן על הכול. אני חושב שמתנחלים אלימים צריכים לעמוד לדין, ואני חושב שצריך ללחוץ על הממשלה בעניין. אני גם חושב שיהודה ושומרון הם שטח שנוי במחלוקת עם היסטוריה מורכבת, שישראל הציעה לעזוב את רובו יותר מפעם אחת, ושחרמות והפרדה מעולם לא בנו דו־קיום בשום מקום. לדרוש מישראל אחריות — כן. להעניש מדינה שלמה בבידוד — לא; זה רק מחזק את האנשים משני הצדדים שרוצים שהסכסוך יימשך.״

להעמיק

מדיניות שבאמת תומכת בשלום פועלת בדיוק: סנקציות על יחידים שמעורבים באלימות באופן מהימן, לחץ לפינוי מאחזים לא מורשים, ודרישות תקיפות באותה מידה מהרשות הפלסטינית להתמודד עם טרור, הסתה ושחיתות, ומחמאס להתפרק מנשקו.
הפרדה אינה צדק. חרמות מענישים דווקא את הישראלים שסביר ביותר שיבנו גשרים.

מאמר: הפרדה אינה צדק (באנגלית)

״למה פשוט אי אפשר שיהיה שלום?״

מה הם שואלים באמתלמה זה אף פעם לא נגמר? מישהו בכלל מנסה?

להכיר

זו השאלה האנושית ביותר בעמוד הזה, והתשובה הכנה ביותר היא שהחתימות הן החלק הקל.

לומר

״דיפלומטים יכולים לחתום על הפסקת אש. רק אנשים יכולים לשמור על שלום. הסכמים נכשלים כשהאנשים עם הרובים לא מחויבים להם, והם נכשלים כששני עמים ארגנו את זהותם סביב אבל ששום הסכם לא יכול לגעת בו. ישראל עשתה שלום עם מצרים, עם ירדן ועם מדינות הסכמי אברהם — שלום עובד כשהצד השני רוצה בו. אצל חמאס, המטרה המוצהרת היא לא גבול. היא סופה של ישראל.״

להעמיק

אבל ותחושת קיפוח אינם אותו דבר. הכנה לשלום פירושה לעזור לקהילות לשאת את האובדן שלהן בלי להפוך אותו לנשק קבוע.
תיקון אמיתי דורש שלושה דברים שאי אפשר לזייף: הכרה כנה במה שקרה, אחריותיות אמיתית, ומחויבות משותפת לעתיד שראוי לבחור בו על פני עבר שראוי לנקום בו.

מאמר: העבודה הרגשית שהסכמי שלום אינם יכולים לעשות (באנגלית) · דיפלומטים יכולים לחתום על הפסקת אש (באנגלית)

״אתם תומכים בכל מה שנתניהו עושה?״

מה הם שואלים באמתאתה חסיד מפלגתי או אדם חושב? אפשר לסמוך על משהו אחר שתגיד?

להכיר

אפשר לאהוב את ישראל ולהתנגד לממשלתה. בערך מחצית מהישראלים עושים זאת בכל רגע נתון. לזהות את המדינה עם מנהיג אחד היא טעות שמבקרי ישראל עושים; אל תעשו אותה בעצמכם מהכיוון השני.

לומר

״לא. ישראל היא דמוקרטיה עם אופוזיציה קולנית, ויש לי דעות משלי על מנהיגיה — תשאל אותי מתי שהוא. אבל אני לא נותן לדעה שלי על ראש ממשלה להכריע את הדעה שלי על מדינה, בדיוק כפי שלא היית רוצה שישפטו את אמריקה לפי מי שיושב בבית הלבן.״

להעמיק

החיים היהודיים מעולם לא היו תלויים בתמימות דעים. הסכנה מתחילה כשאנחנו נוטשים כללים משותפים לניהול מחלוקת.
אחריותיות על שבעה באוקטובר — חשבון נפש כן שקורא לפגיעה בשמה, מקבל אחריות בהתאם לכוח ומשנה התנהגות — היא דבר שישראלים רבים דורשים. אפשר לעמוד לצידם.

מאמר: שהבית המשותף ישרוד את הוויכוח (באנגלית) · ההתנצלות שישראל עדיין זקוקה לה (באנגלית)

״למה שאמריקה תמשיך לתמוך בישראל?״

מה הם שואלים באמתמה יוצא לנו מזה? למה הכסף שלי הולך לשם?

להכיר

לאמריקאים מותר לשאול מה כל ברית עושה למען אמריקה. התשובה הישנה — ערכים משותפים, חוב מוסרי בצל השואה — עדיין חשובה, אבל היא נכתבה לאמריקה שכבר אינה הקהל כולו.

לומר

״כי זו אחת הבריתות הבודדות שמחזירות לאמריקה: מודיעין, הגנה מפני טילים, טכנולוגיה, שותפה דמוקרטית יציבה באזור שמייצר את רוב חוסר היציבות בעולם. וגם בגלל מה שזה אומר עלינו. לנטוש את המדינה היהודית היחידה בזמן שהיא מותקפת יגיד לכל בעלת ברית ולכל אויב מה שוות הבטחות אמריקאיות. בעלות ברית יכולות לחלוק — לאמריקה יש כל זכות ללחוץ על ישראל כשהאינטרסים שלה נפגעים — אבל מחלוקת בין חברים אינה נטישה.״

להעמיק

גם בעלת ברית למופת זקוקה לסיפור מוסרי. שיתוף הפעולה האסטרטגי אמיתי; הוא אינו, כשלעצמו, הסיבה שאנשים ימשיכו לאכפת.
הציגו את הטיעון לספקנים, לא רק למשוכנעים: הנה מה שראיתם, הנה מה שאנחנו חייבים, הנה למה הברית עדיין חשובה, הנה העתיד שאנחנו מוכנים לבנות.

מאמר: גם בעלת ברית למופת זקוקה לסיפור מוסרי (באנגלית) · איך ישראל יכולה להציג את טיעוניה לאמריקה ספקנית (באנגלית)

״הציונות היא לא קולוניאליזם?״

מה הם שואלים באמתעצם קיומה של ישראל הוא הפשע? אתה מגן על משהו לא לגיטימי?

להכיר

המילה הוגדרה מחדש כל כך הרבה פעמים, שכדאי להתחיל בשאלה למה הם מתכוונים בה. רוב האנשים מעולם לא שמעו את ההגדרה הפשוטה.

לומר

״ציונות היא האמונה שלעם היהודי יש זכות להגדרה עצמית במולדתו ההיסטורית. זה הכול. לקולוניאליסטים יש ארץ אם שממנה באו ואותה הם משרתים; ליהודים אין מולדת אחרת, ורוב הישראלים הם צאצאי פליטים — מאירופה, ומהעולם הערבי והמוסלמי שגירש כמעט מיליון יהודים אחרי 1948. היהודים הם ילידי הארץ הזו; השפה שלנו, הלוח שלנו והתפילות שלנו באו ממנה. אפשר להתווכח על גבולות, על מדיניות ועל ממשלות. לטעון שלעם אחד בלבד אין זכות למדינה — זה מה ששרנסקי כינה דה־לגיטימציה, וזה הטיעון היחיד שלא אקבל כביקורת.״

להעמיק

מגילת העצמאות של ישראל הבטיחה שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל תושביה בלי הבדל דת, גזע ומין. דרשו מישראל לעמוד בכך. אל תעמידו פנים שמעולם לא אמרה זאת.
לשני עמים יש תביעות עמוקות לאותה ארץ. הכרה באחד אינה מחייבת מחיקה של האחר. לכן רוב הישראלים, בזמנים שונים, קיבלו חלוקה.

מדריך: ״אני לא יכול להיות חבר של ציוני״ ←

להעמיק

המאמרים שמאחורי התשובות

כל תשובה בעמוד הזה נשענת על מאמרים ארוכים יותר שפורסמו בטיימס אוף ישראל. קראו אותם במלואם, שתפו אותם והתווכחו איתם.

הבלוג של סת׳ בטיימס אוף ישראל המאמרים לפי נושא