כתיבה על חיים יהודיים, ישראל, מערכות יחסים וחוסן
סת׳ אייזנברג כותב דרך קבע בטיימס אוף ישראל. המאמרים שלהלן מקובצים לפי נושא, כדי שתוכלו למצוא את זה שמתאים לשיחה שאתם עומדים לנהל. כל קישור פותח את המאמר המלא, באנגלית, בטיימס אוף ישראל.
להציג את טיעוניה של ישראל
איך ישראל נשמעת באמריקה ובמערב, ואיך היה נשמע טיעון כן יותר ומבוסס יותר על מערכות יחסים.
משבר התדמית העולמי של ישראל הוא גם משבר של מערכות יחסים
אנשים כמעט אף פעם לא משנים את מה שהם מרגישים משום שמישהו מתווכח בעוצמה רבה יותר. הם משתנים כשהם מרגישים שמקשיבים להם, כשהאמון נבנה מחדש, וכשהסיפור מתחבר למשהו שהם מזהים כאנושי.
איך ישראל יכולה להציג את טיעוניה לאמריקה ספקנית
הטיעון הישן, הקהל החדש: הנה מה שראיתם, הנה מה שאנחנו חייבים, הנה למה הברית עדיין חשובה, והנה העתיד שאנחנו מוכנים לבנות.
לצפות בנתניהו מציג את הטיעון — לאמריקה שכבר אינה קיימת
סקרים חדשים מראים שחומת האש שישראל בנתה בימין האמריקאי נסדקת בשקט.
גם בעלת ברית למופת זקוקה לסיפור מוסרי
שיתוף הפעולה האסטרטגי אמיתי והיסטורי. הוא אינו, כשלעצמו, סיבה שאנשים ימשיכו לאכפת.
כשבעלות ברית חלוקות: השיחה שישראל ואמריקה עדיין צריכות
לאמריקה יש זכות לרסן את ישראל כשפעולות ישראליות משפיעות על אינטרסים אמריקאיים. לישראל יש זכות לדבר בשם עצמה. שני הדברים יכולים להיות נכונים.
במה ג׳יי די ואנס טועה לגבי ישראל
ישראל אסירת תודה על התמיכה האמריקאית. אבל תמיכה אינה מוחקת היסטוריה, ריבונות, או את זכותה של ישראל לדבר בשם עצמה.
כוח יהודי אינו שערורייה
מהסנט לואיס למדנו שרצון טוב אינו מדיניות. מהשואה למדנו ששתיקה אינה ניטרליות.
תגובה לטענותיו של ניק פואנטס על יהודים ועל ישראל
לענות לקונספירציה בראיות, ולבוז בבהירות.
אדם ברודי, חמלה אינה מחייבת להצטרף למקהלה הזו
מכתב פתוח שמערער על הרעיון שהשימוש במילה ״רצח עם״ הפך לתנאי מוקדם לאכפתיות כלפי פלסטינים.
הפרדה אינה צדק
חרם אינו יכול לבנות דו־קיום. נאומו של אד מיליבנד היה ראוי לתשובה רצינית; המדיניות שלו ראויה לדחייה נחרצת.
בבית ובקהילה
הורות, זוגיות וחיים קהילתיים יהודיים מאז שבעה באוקטובר.
הורים יהודים באמריקה, אל תגדלו יהודים מפוחדים
לקרוא לפחד בשמו בלי להפוך אותו לזהות. לספר את כל סיפור ההיסטוריה היהודית, ולא רק את פרקי הרדיפה.
כשזוגות מתווכחים עם ההיסטוריה
זוגות יהודים ומעורבים רבים על בתי ספר, על ביטחון ועל השאלה אם להישאר. הוויכוחים הם בעצם שיחות עם העבר.
בתשעה באב, שהבית המשותף ישרוד את הוויכוח
הזיכרון היהודי אינו דורש מאיתנו למחוק מחלוקת. הוא מזהיר אותנו שלא להרוס את הקשרים שמאפשרים לנו לשרוד אותה.
השלום מתחיל בפנים: לרפא את עצמנו וזה את זה
שלום פנימי פירושו לקחת אחריות על חיינו הרגשיים הפנימיים, כדי שנוכל להושיט חמלה לאחרים.
הכנה לשלום
סדרה מתמשכת על העבודה הרגשית, הבין־אישית והנרטיבית שהסכמים מדיניים אינם יכולים לעשות לבדם.
העבודה הרגשית שהסכמי שלום אינם יכולים לעשות
תיקון אמיתי דורש הכרה כנה, אחריותיות אמיתית, ומחויבות משותפת לעתיד שראוי לבחור בו על פני עבר שראוי לנקום בו.
הפוליטיקה של להביא אחרים לידי בכי
אבל ותחושת קיפוח אינם אותו דבר. הסכם שלום אינו יכול, כשלעצמו, לשנות את רגשותיהם של הורים שקברו ילדים.
כלכלת הקיפוח
איך התקשורת המודרנית והאלגוריתמים הופכים תחושת קיפוח לשיטה, ומה פירושה של ״הכנה תקשורתית״ כנדבך בכל שלום עתידי.
דיפלומטים יכולים לחתום על הפסקת אש. מערכות יחסים שומרות על השלום.
היכולות שעוזרות לזוגות ולמשפחות לשרוד סכסוך הן גם יכולות שחברות זקוקות להן כשהשלום שברירי.
לכודים בסיפורי פלסטין
מה דורש הריפוי כשסיפורו של עם אורגן סביב פצע.
ההתנצלות שישראל עדיין זקוקה לה
התנצלות ציבורית אמיתית קוראת לפגיעה בשמה, מקבלת אחריות בהתאם לכוח, ומשנה התנהגות.
איראן, משא ומתן ומנהיגות
לקחים מחדר הייעוץ המיושמים על שולחן המשא ומתן.
אנחנו ממשיכים לנהל משא ומתן עם איראן שאינה קיימת
תשעה לקחים שהמערב עדיין לא למד על השולחן בטהרן. כשיריב מסוגל להכעיס אותך, הוא מסוגל לזרז אותך.
לחץ עד שהרובים ישתקו
דיפלומטיה עם איראן יכולה להניב חתימות. השאלה היא אם האנשים עם הרובים ייאלצו אי פעם לכבד אותן.
נתניהו, טראמפ וצילה של מינכן
הלקח של מינכן אינו שכל משא ומתן הוא פיוס. הלקח הוא שוויתורים שנקראים כחולשה יכולים להפוך שלום דחוי לאסון.
מייעוץ זוגי לאסטרטגיה צבאית: ישראל צריכה לומר ״מתי״, לא ״לא״
להחליף ״לא״ ב״מתי״ משדר עוצמה בלי כניעה והרתעה בלי ניהיליזם.
הפגישה שלא טראמפ ולא נתניהו יכולים להרשות לעצמם להפסיד
עוד לפני שנתניהו יאמר מילה בבית הלבן, טראמפ כבר יכיר את הטיעון.
נתניהו וטראמפ: התיקון מתחיל מתחת לוויכוח
שני מנהיגים, שתי מערכות לחצים, והעבודה שמתחת למחלוקת הפומבית.
מ״החבר הכי טוב״ ל״משוגע״: למה טראמפ מתהפך על נתניהו
האם הקשר יכול להשתקם?
כש״קרוב לטראמפ״ הופך לנטל
שעון שישים הימים ושאלת ספטמבר.
עשר נקודות מרכזיות שנתניהו רצה שאמריקאים ישמעו בריאיון ל״60 דקות״
סיכום בשפה פשוטה של הטיעון כפי שראש הממשלה הציג אותו לקהל אמריקאי.
אסיר ציון מסרב שוב
יולי אדלשטיין בילה חלק גדול מחייו באמירת לא למוסדות רבי־עוצמה. עכשיו הוא אומר לא לביתו הפוליטי שלו.
מאמרים חדשים מתפרסמים תחילה בטיימס אוף ישראל
עקבו אחרי הבלוג למאמרים חדשים עם פרסומם, ושתפו את אלה שעוזרים לכם לומר את מה שניסיתם לומר.