מי מבקש את קולם של הישראלים

עודכן ב־2 בנובמבר 2026

התוצאות

התוצאות הסופיות, שפורסמו לפנות בוקר ביום שישי, 30 באוקטובר, משאירות את שני המחנות בלי 61 המנדטים הדרושים להרכבת ממשלה. אחוז ההצבעה היה 77.9%, ונספרו 5,716,665 קולות. אחת־עשרה מפלגות נכנסו לכנסת.

מפלגה	מנדטים
גוש נתניהו	53
הליכוד	27
יהדות התורה	7
עוצמה יהודית	7
ש"ס	6
הציונות הדתית–זהות	6
גוש האופוזיציה	48
ישר!	21
ביחד	12
הדמוקרטים	8
ישראל ביתנו	7
מפלגות בהנהגה ערבית	19
הרשימה המשותפת	11
רע"מ	8

שלוש רשימות לא עברו את אחוז החסימה של 3.25%: המילואימניקים–המפלגה הכלכלית של יועז הנדל (2.63%), עמך ישראל של עופר וינטר (1.7%) והציבור החרדי (0.2%).

הליכוד נשאר המפלגה הגדולה ביותר, אבל ירד מ־32 מנדטים ל־27. ישר!, שהתמודדה לראשונה, הגיעה למקום השני. המפלגות בהנהגה ערבית זכו ביותר מנדטים מאי פעם. הליכוד טען שהמפלגות הערביות "גנבו" את הבחירות. ועדת הבחירות המרכזית אומרת שהחקירה בחשדות להונאה לא תשפיע על התוצאות הסופיות.

המשא ומתן הקואליציוני

הנשיא יצחק הרצוג יקבל את התוצאות הרשמיות ביום רביעי, 4 בנובמבר, ויפתח בהתייעצויות באותו יום ב־17:00. בניגוד למקובל, הוא נפגש עם הסיעות מהקטנה לגדולה. הציונות הדתית, ש"ס וישראל ביתנו ייפגשו איתו ראשונות ביום רביעי. ביום חמישי ייפגש עם יהדות התורה, עוצמה יהודית, הדמוקרטים, רע"מ, הרשימה המשותפת, ביחד, ישר! ולבסוף הליכוד. הכנסת החדשה תושבע ב־10 בנובמבר. הרצוג צריך להחליט עד 11 בנובמבר למי תינתן ההזדמנות הראשונה להרכיב ממשלה. לחבר הכנסת שייבחר יהיו 28 ימים, עם אפשרות להארכה של 14 ימים.

איפה עומדות המפלגות, נכון ל־2 בנובמבר:

• המחנה של איזנקוט. ביחד של בנט, ישראל ביתנו של ליברמן והדמוקרטים של גולן הודיעו שימליצו על איזנקוט. ראשיהן ייפגשו ביום שלישי, 3 בנובמבר, לפגישה המשותפת הראשונה מאז הבחירות.
• המפלגות בהנהגה ערבית. הרשימה המשותפת ורע"מ צפויות להמליץ על איזנקוט. ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת הציע לתמוך בממשלה חלופית מחוץ לקואליציה.
• המחנה של נתניהו. נתניהו אומר שכראש המפלגה הגדולה ביותר עליו לעמוד בראש "ממשלה לאומית רחבה" שלא תהיה תלויה ברע"מ או ברשימה המשותפת. ש"ס צפויה להמליץ עליו, ולפי הדיווחים יו"ר ש"ס אריה דרעי שלל הצטרפות לממשלה בראשות איזנקוט בלי הליכוד. יו"ר הקואליציה מטעם הליכוד שלל רוטציה בראשות הממשלה.
• יהדות התורה. לפי דיווחים בתקשורת העברית, בכירים ביהדות התורה עשויים לתמוך בממשלת איזנקוט מבחוץ, בתמורה לתקציבים לציבור החרדי ולהתקדמות לקראת הסדר גיוס. ייתכן גם שהמפלגה לא תמליץ על אף מועמד.

אם כל מפלגות האופוזיציה והמפלגות בהנהגה ערבית ימליצו על איזנקוט, יהיו לו 67 ממליצים מול 53 של נתניהו. אבל המלצות אינן קואליציה. ישר!, ביחד וישראל ביתנו הודיעו שלא ישבו בממשלה עם המפלגות הערביות, ובלעדיהן למחנה של איזנקוט יש 48 מנדטים. כדי להגיע ל־61 הוא יזדקק לתמיכה מבחוץ של מפלגות בהנהגה ערבית, להסכם עם מפלגה חרדית, או לממשלת אחדות עם הליכוד. הרצוג בוחר בחבר הכנסת שלדעתו יש לו הסיכוי הטוב ביותר להרכיב ממשלה, ולא בהכרח במי שקיבל הכי הרבה המלצות.

הרצוג קרא לראשי המפלגות "להפסיק לטפס על עצים ולהתמודד עם המציאות" ולמצוא "פתרונות יצירתיים כדי למנוע בחירות נוספות". אם אף אחד לא יצליח להרכיב ממשלה, ישראל תחזור לקלפיות. עד שתושבע ממשלה חדשה, נתניהו ממשיך לכהן כראש ממשלת מעבר.

איך מדברים על זה עכשיו

השאלה שתשמעו הכי הרבה השבוע היא "מי ניצח?" התשובה הכנה היא שהישראלים לא נתנו לאף אחד רוב. הממשלה הבאה תיבנה במשא ומתן, ולא תוכרז בליל הבחירות. זה רגע טוב לשאלה שהמדריך שלמטה מכנה אחת הקשות בפוליטיקה הישראלית: האם הנציגים הנבחרים של האזרחים הערבים יכולים להיות שותפים בשלטון.

אפשר לשאול: "אם לאף אחד אין רוב, איזו פשרה היית מוכן לקבל כדי למנוע בחירות נוספות?"

לפני הבחירות. המדריך שלמטה פורסם ב־26 באוקטובר. נתוני הסקרים הם האחרונים שפורסמו לפני האיסור החוקי. התוצאה הסופית של כל מפלגה נוספה.

ביום שלישי, 27 באוקטובר, כ־7.3 מיליון ישראלים יוכלו להצביע בבחירות הארציות הראשונות מאז הטבח שהובילה חמאס ב־7 באוקטובר 2023. אלה הבחירות הראשונות מזה ארבע שנים, ורבים בישראל רואים בהן את הבחירות החשובות ביותר בדור האחרון.

למי שמדבר על ישראל עם בני משפחה, חברים ועמיתים, זה רגע טוב להאט. הכותרות נוטות לצמצם בחירות בישראל לשאלה אחת: נתניהו, כן או לא. השאלה הזאת חשובה. אבל הישראלים מצביעים גם על שאלות עמוקות יותר. מי ייתן דין וחשבון על 7 באוקטובר? מי ישרת בצבא? עד כמה עצמאיים צריכים להיות בתי המשפט? איך צריכה להיראות מערכת היחסים של ישראל עם אזרחיה הערבים? ואיזו מדינה יהודית ודמוקרטית רוצים הישראלים להעביר לילדיהם?

המדריך הזה מציג מי מתמודד, מה כל מפלגה אומרת שהיא רוצה, ואיך החלקים עשויים להתחבר אחרי ספירת הקולות.

איך השיטה עובדת

בישראל לא מצביעים לראש ממשלה. מצביעים לרשימה. 120 המושבים בכנסת מחולקים באופן יחסי לשיעור הקולות שכל רשימה מקבלת בארץ כולה. רשימה צריכה לפחות 3.25 אחוזים מהקולות, כארבעה מושבים, כדי להיכנס. על פתק ההצבעה מופיעות 37 רשימות, והסוקרים מעריכים ש־11 עד 13 מהן יעברו את אחוז החסימה.

אף מפלגה בישראל מעולם לא זכתה ברוב לבדה. אחרי הבחירות ייפגש הנשיא יצחק הרצוג עם ראשי כל הסיעות שנבחרו, ואז יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שלדעתו יש לו הסיכוי הטוב ביותר לבנות קואליציה של 61. זה לא חייב להיות ראש המפלגה הגדולה ביותר. למועמד יש 28 ימים, ואפשר להאריך ב־14 ימים נוספים. אם הניסיון נכשל, מועמד אחר מקבל הזדמנות. אם כל הניסיונות נכשלים, ישראל חוזרת לקלפי, וראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך לכהן כראש ממשלת מעבר בינתיים.

כלומר, יום שלישי יקבע איך תיראה הכנסת. הוא לא בהכרח יקבע, לפחות לא בשבועות הקרובים, מי ימשול.

איפה עמד המרוץ לפני הבחירות

על פי החוק, מיום שישי, 23 באוקטובר, אסור לפרסם סקרים. הסקרים האחרונים לפני המועד הזה הסכימו על דבר אחד: אף מחנה לא מתקרב ל־61 מושבים.

• חדשות 13 נתנו ל"גוש השינוי" המתנגד לנתניהו 54 מושבים, לגוש נתניהו 50 ולמפלגות בהנהגה ערבית 16.
• חדשות 12 נתנו לגוש השינוי 56, לגוש נתניהו 50 ולמפלגות בהנהגה ערבית 14.
• תאגיד השידור כאן נתן לגוש השינוי 52, לגוש נתניהו 50, למפלגות בהנהגה ערבית 14 ולמילואימניקים 4.

מפלגת ישר! החדשה של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט הובילה על הליכוד בכל שלושת הסקרים האחרונים, עם 22 או 23 מושבים מול 19 עד 21. ערוץ 14, התומך בממשלה, הציג לאורך כל הדרך תמונה שונה, שבה גוש נתניהו קרוב לרוב או מעליו.

שינוי מאוחר נוסף: ב־19 באוקטובר הודיע שר הביטחון לשעבר בני גנץ על פרישת כחול לבן מהמרוץ, אחרי חודשים שבהם הרשימה נסקרה מתחת לאחוז החסימה. מכיוון שהפרישה הגיעה מאוחר, פתק כחול לבן עדיין מודפס, אבל קולות שיינתנו לו יתבזבזו.

גוש נתניהו

הליכוד

בראשות: בנימין נתניהו · תוצאה: 27 מנדטים

הליכוד היא מפלגת הימין המרכזית בישראל, והיא שלטה כמעט בכל 17 השנים האחרונות. נתניהו, כמעט בן 77, הוא ראש הממשלה שכיהן הכי הרבה זמן בתולדות המדינה. הוא גם עומד לדין באישומי שחיתות, ומכחיש אותם.

הליכוד רץ על רקע מה שהשיג במלחמה. המפלגה טוענת ששלוש שנים של מערכות צבאיות בעזה, בלבנון, בסוריה, ביהודה ושומרון ונגד איראן הציבו את ישראל בעמדה חזקה מאי פעם. היא מצביעה על אזורי החיץ שצה"ל מחזיק כיום ועל הניסיון הדיפלומטי הארוך של נתניהו, ובמיוחד על הקשר הקרוב שלו עם הנשיא דונלד טראמפ, שהביע בו תמיכה. נתניהו מטיל את האחריות לכשלים שקדמו ל־7 באוקטובר על מערכת הביטחון, ולא על ממשלתו.

הליכוד לא פרסם מצע מלא. אם יישאר בשלטון, צפוי שימשיך לקדם את המהפכה המשפטית ואת החקיקה שנועדה לעגן פטור משירות לתלמידי ישיבות. מסר הקמפיין המרכזי הוא אזהרה: ממשלת אופוזיציה תהיה תלויה במפלגות בהנהגה ערבית, ולדברי הליכוד זה סיכון ביטחוני. הסיסמה, שכבר שימשה בעבר: "זה אנחנו או הם".

הסקרים מעניקים לליכוד 19 עד 23 מושבים, ירידה חדה מ־32 המושבים שיש לו היום.

עוצמה יהודית

בראשות: איתמר בן גביר · תוצאה: 7 מנדטים

מפלגת הימין הקיצוני בראשות השר לביטחון לאומי. היא מציגה בקמפיין את מה שהיא מכנה הישגיה: חוק שמחייב עונש מוות למחבלים פלסטינים מיהודה ושומרון שהורשעו בפיגועים קטלניים, יותר שוטרים, עלייה גדולה במספר רישיונות הנשק, החמרה בתנאי הכליאה של אסירים פלסטינים והרחבת התפילה היהודית בהר הבית. המפלגה רוצה "לעודד הגירה" של פלסטינים מעזה ומיהודה ושומרון, כולל באמצעות תמריצים כספיים. היא תומכת בפסקת התגברות שתאפשר לרוב של 61 חברי כנסת לעקוף פסיקות של בג"ץ. בתי המשפט הורו לבן גביר שוב ושוב להפסיק להתערב בפעילות המבצעית של המשטרה ובקידומי קצינים. הסקרים מעניקים למפלגה 7 עד 9 מושבים.

הציונות הדתית–זהות

בראשות: בצלאל סמוטריץ', ומשה פייגלין במקום השני · תוצאה: 6 מנדטים

המפלגה של שר האוצר סמוטריץ' מייצגת את הציבור הדתי־לאומי התומך בהתיישבות. הפעם היא רצה יחד עם מפלגת זהות הליברטריאנית של פייגלין. סמוטריץ' קרא לישראל לספח את עזה, את רוב יהודה ושומרון ואת דרום לבנון. הוא הוביל הרחבת התיישבות חסרת תקדים ורוצה לפרק את הרשות הפלסטינית. המפלגה רוצה להגביל את הביקורת השיפוטית ואת זכות הציבור לעתור לבתי המשפט. לציבור שלה מסורת עמוקה של שירות צבאי, ובניו שילמו מחיר כבד בעזה, ולכן ההגנה של הקואליציה על הפטור החרדי מציבה אותה בעמדה לא נוחה. הסקרים מעניקים לה כ־6 או 7 מושבים.

ש"ס

בראשות: אריה דרעי · תוצאה: 6 מנדטים

ש"ס היא המפלגה החרדית־ספרדית ואחת מבנות הברית הקרובות ביותר של הליכוד. היא מציגה את עצמה כשומרת על הזהות היהודית המסורתית וכמגינה על משפחות עובדות. היא מתנגדת לנישואים אזרחיים, לזכויות להט"ב ולזרמים הלא־אורתודוקסיים ביהדות. בכנסת נאבקה ש"ס בתוקף בגיוס כללי, אבל בקמפיין הנוכחי ניסו התשדירים שלה לכבד גם את השירות הצבאי וגם את לימוד התורה. היא לא פרסמה מצע. הסקרים מעניקים לה 7 עד 10 מושבים. איזנקוט אמר שיוכל לשתף פעולה עם ש"ס אם תקבל את תנאי היסוד שלו, ולכן היא אחד הגשרים האפשריים המעטים בין שני המחנות.

יהדות התורה

בראשות: יעקב אשר, ויצחק גולדקנופף במקום השני · תוצאה: 7 מנדטים

לברית הזאת של מפלגות חרדיות־אשכנזיות יש עדיפות עליונה אחת: לעגן בחוק את הפטור מגיוס לציבור החרדי. בג"ץ פסק ב־2024 שלפטור אין בסיס חוקי. יהדות התורה עזבה את ממשלת נתניהו משום שחוק כזה לא עבר, והיא אומרת שלא תתמוך בשום ממשלה שלא תעביר אותו. המפלגה מתנגדת גם לתחבורה ציבורית בשבת ולהוראת לימודי ליבה בבתי הספר החרדיים. אין לה מצע מפורסם. הסקרים מעניקים לה כ־7 או 8 מושבים.

גוש האופוזיציה

ישר!

בראשות: גדי איזנקוט · תוצאה: 21 מנדטים

ישר! היא הסיבה העיקרית לכך שהבחירות האלה צמודות. האותיות על הפתק שלה הן "דרך". איזנקוט הוא רמטכ"ל לשעבר. בנו גל נפל בקרב בעזה בדצמבר 2023. ישראלים רבים סומכים עליו בגלל הדיבור הישיר שלו ומשום שחלק את האבל של המדינה.

המצע של ישר! קורא ל:

• ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר
• שירות צבאי או לאומי לכולם
• חוקה כתובה המבוססת על מגילת העצמאות
• מערכת משפט חזקה ועצמאית
• חיזוק החינוך הציבורי ושירות מדינה מקצועי יותר
• תפיסת ביטחון לאומי חדשה
• רפורמות כלכליות להורדת יוקר המחיה
• שיקום הקהילות שנפגעו במלחמה

איזנקוט קבע ארבעה תנאים לכל מפלגה שתצטרף לממשלה בראשותו: הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תמיכה במגילת העצמאות, תמיכה בשירות לכולם, והכרה בחמאס כארגון טרור שיש להשמיד. לדבריו, אף מפלגה ערבית או חרדית אינה עומדת היום בתנאים האלה. ברשימה שלו נמצאים ראש השב"כ לשעבר יורם כהן וכמה שרים לשעבר, אבל לרוב חברי הכנסת החדשים שלה צפוי להיות ניסיון פוליטי מועט.

ביחד

בראשות: נפתלי בנט, ויאיר לפיד במקום השני · תוצאה: 12 מנדטים

הברית הזאת מחזירה את שני האנשים שעמדו בראש "ממשלת השינוי" של 2021–2022. בנט הוא שומר מצוות שבא מהימין הלאומי, ורואה את עצמו כחלק מ"ימין חדש" שמתמקד בשיקום האמון במוסדות המדינה. לפיד הוא ראש האופוזיציה היוצא. בהשקת המפלגה הכריז בנט ש"עידן הפילוג נגמר".

המצע כולל ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, גיוס גברים חרדים ושילוב הציבור החרדי בשוק העבודה, עדכון תפיסת הביטחון, הפיכת שיקום יישובי קו העימות ליעד לאומי, רפורמה בדיור, פירוק מונופולים ותיקון היחסים עם יהדות העולם. ביחד שללה חידוש של השותפות עם רע"מ מ־2021, ולא התחייבה לתמוך באיזנקוט לראשות הממשלה. בסקרים היא שלישית בעקביות, עם 11 עד 15 מושבים.

ישראל ביתנו

בראשות: אביגדור ליברמן · תוצאה: 7 מנדטים

מפלגתו של ליברמן החלה כקולם של העולים מברית המועצות לשעבר, והיום היא הבית של מצביעים חילונים ונצים. היא משלבת תפיסת ביטחון נוקשה, המבוססת על מכה מקדימה והכרעה, עם סדר יום חילוני מובהק בפנים: שירות לכולם, לימודי ליבה חובה בכל בית ספר במימון ציבורי, נישואים וגירושים אזרחיים, ואפשרות לרשויות המקומיות להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. היא תומכת גם בוועדת חקירה ממלכתית, בחוקה, בצמצום הבירוקרטיה ובמאבק בפשיעה המאורגנת.

ליברמן לא יכהן תחת נתניהו. הוא שולל גם ישיבה עם ש"ס, יהדות התורה, רע"מ או הרשימה המשותפת, אבל אומר שליכוד שאחרי נתניהו יכול להיות שותף. הסקרים מעניקים למפלגה 7 עד 10 מושבים.

הדמוקרטים

בראשות: יאיר גולן · תוצאה: 8 מנדטים

הדמוקרטים הוקמו ב־2024 מאיחוד של העבודה, המפלגה שהובילה את ישראל בעשורים הראשונים שלה, עם מרצ. גולן הוא סגן רמטכ"ל לשעבר. בבוקר 7 באוקטובר נסע לאזור מסיבת נובה וחילץ ניצולים. המצע של המפלגה קורא למאמצים מדיניים לעצירת מעגלי הלחימה, לעיגון זכויות אזרחיות וחברתיות בחוקי יסוד, להעברת כספים מתקציבים מגזריים לשירותים חברתיים, לנישואים אזרחיים, לרפורמה בחינוך ולמאבק בפשיעה בחברה הערבית. הוא קורא ליוזמה מדינית מול הפלסטינים, אבל אינו תומך במפורש במדינה פלסטינית. גולן הוא היחיד מבין ראשי מפלגות האופוזיציה בהנהגה יהודית שתומך בגלוי בצירוף מפלגה ערבית, ובעיקר רע"מ, לקואליציה. הסקרים מעניקים לה 8 עד 10 מושבים.

המפלגות בהנהגה ערבית

האזרחים הערבים הם כחמישית מאוכלוסיית ישראל. שיעור ההצבעה שלהם עשוי להכריע אם אחד הגושים יגיע ל־61 מושבים.

רע"מ (הרשימה הערבית המאוחדת)

בראשות: מנסור עבאס, ויואב סגלוביץ' במקום השני · תוצאה: 8 מנדטים

רע"מ היא מפלגה אסלאמית שמרנית מבחינה חברתית. ב־2021 עשתה היסטוריה כשהפכה למפלגה הערבית העצמאית הראשונה מזה עשרות שנים שהצטרפה לקואליציה. עבאס טוען שהאזרחים הערבים משיגים יותר כשהם פועלים מתוך הממשלה מאשר כשהם מוחים מבחוץ. הוא ניתק את הקשרים הרשמיים של המפלגה למועצת השורא של התנועה האסלאמית, וגייס את סגלוביץ', ציוני יהודי וקצין משטרה בכיר לשעבר שהוביל מאבק לאומי בפשיעה המאורגנת בחברה הערבית.

סדרי העדיפויות של רע"מ הם תוכנית לאומית בהיקף של מיליארדי שקלים נגד אלימות ופשיעה מאורגנת, יותר תקציבים ליישובים ערביים, תשתיות ותעסוקה טובות יותר, הקלה בכללי התכנון והבנייה, והכרה בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב. היא מתנגדת לחוק הלאום מ־2018. רוב המפלגות הציוניות שללו הפעם שותפות עם רע"מ. הסקרים מעניקים לה 4 עד 6 מושבים.

הרשימה המשותפת

בראשות: יוסף ג'בארין, ואחמד טיבי במקום השני · תוצאה: 11 מנדטים

הרשימה המשותפת מאגדת שלוש סיעות בהנהגה ערבית: חד"ש הקומוניסטית, תע"ל ובל"ד הלאומית. הן חלוקות בהרבה נושאים, אבל כל אחת מהן הייתה מתקשה לעבור את אחוז החסימה לבדה. המצע קורא לצדק חברתי, לשוויון אזרחי ולאומי, ול"שלום צודק" עם מדינה פלסטינית לצד ישראל. הוא קורא גם להפסקת ההוצאה על ההתנחלויות ועל הפעילות הצבאית בעזה, בסוריה ובלבנון, לחינוך חינם מגיל לידה ועד האוניברסיטה, להעלאה משמעותית של שכר המינימום ולהלאמה רחבה של המשק.

הרשימה המשותפת לא תצטרף לממשלה ציונית. ג'בארין הציע לתמוך מבחוץ בממשלה חלופית אם תשקיע ביישובים הערביים, תפסיק את הריסות הבתים בנגב ותציע את מה שהוא מכנה אופק מדיני אמיתי לפלסטינים. הסקרים מעניקים לרשימה 8 או 9 מושבים.

מפלגות על סף אחוז החסימה

כמה מפלגות קטנות עשויות להכריע את התוצאה, אם ייכנסו לכנסת בקושי או אם ייפלו ממש מתחת לרף ויבזבזו עשרות אלפי קולות.

המילואימניקים–המפלגה הכלכלית

בראשות: יועז הנדל וירון זליכה · תוצאה: 2.63%, מתחת לאחוז החסימה

רשימת מרכז־ימין בראשות שר התקשורת לשעבר ומפקד המילואים יועז הנדל, יחד עם הכלכלן ירון זליכה. היא רצה על שירות צבאי או לאומי לכולם, מאבק בטייקונים וביוקר המחיה, ורפורמה משפטית בהסכמה רחבה ולא בחקיקה חד־צדדית. הסופרת וחברת הכנסת לשעבר מטעם העבודה עינת וילף נמצאת במקום השלישי. הנדל לא שלל ישיבה עם נתניהו, אבל אומר שלא יתמוך בממשלה צרה שתלויה במפלגות החרדיות. בסקר האחרון של כאן קיבלה הרשימה ארבעה מושבים. בחדשות 12 ובחדשות 13 היא לא עברה את אחוז החסימה.

עמך ישראל

בראשות: עופר וינטר · תוצאה: 1.7%, מתחת לאחוז החסימה

מפלגת ימין שהקים באוגוסט האלוף במילואים עופר וינטר. היא מבטיחה הכרעה צבאית, הגירה "מרצון" מעזה, התנגדות נחרצת למדינה פלסטינית ושינוי יסודי במערכת המשפט. היא מבטיחה גם להפסיק את הפטור מגיוס לחרדים, ואומרת שלא תצטרף לשום ממשלה שלא תחייב את כל בני גיל הגיוס לשרת. זה מעמיד אותה בניגוד לשותפים החרדיים של נתניהו, ובכל זאת וינטר אומר שימליץ רק על נתניהו לראשות הממשלה. פעיל ההסברה יוסף חדאד, ערבי נוצרי, נמצא במקום השני. בסקרים הגדולים האחרונים היא לא עברה את אחוז החסימה.

על מה באמת הבחירה

מתחת לשמות המפלגות חוזרות חמש שאלות.

דין וחשבון על 7 באוקטובר. כל מפלגות האופוזיציה הגדולות מבטיחות ועדת חקירה ממלכתית ועצמאית. ממשלת נתניהו התנגדה להקמתה ומעדיפה ועדה שימנו הפוליטיקאים.

מי משרת. אחרי שלוש שנות מלחמה חסרים לצבא חיילים. כמעט כל המפלגות מחוץ לרשימות החרדיות קוראות היום לשירות לכולם. המפלגות החרדיות פועלות כדי להפוך את הפטור לחוק קבוע.

הדמוקרטיה ובתי המשפט. הקואליציה טוענת שהשינויים המשפטיים שלה מחזירים את הכוח לנבחרי הציבור. האופוזיציה מבטיחה לבטל אותם ולהגן על בתי המשפט ועל עיתונות חופשית. כמה ממפלגות האופוזיציה מציעות גם חוקה, הגבלת כהונה לראש הממשלה ואיסור על נאשמים בפלילים לכהן כראש ממשלה.

ביטחון. מול איראן, חיזבאללה וחמאס, מפלגות האופוזיציה המובילות נציות כמעט כמו הליכוד. אף ממשלה אפשרית לא תחדש משא ומתן על מדינה פלסטינית. ההבדל הוא בטון ובגבולות. ממשלה בלי עוצמה יהודית והציונות הדתית צפויה לעשות יותר כדי לעצור את אלימות המתנחלים ובנייה לא מורשית, ולהתמקד יותר בתוכנית האמריקנית לשיקום עזה.

מי שייך לממשלה. האזרחים הערבים הם אחד מכל חמישה ישראלים. השאלה אם נציגיהם הנבחרים יכולים להיות שותפים בשלטון היא עדיין אחת השאלות הקשות בפוליטיקה הישראלית, והבחירות האלה עשויות לחייב תשובה.

איך מדברים על זה

כשמישהו שואל אתכם מי ינצח, התשובה הכנה היא שאף אחד עוד לא יודע, וההחלטות האמיתיות עשויות להתקבל במשא ומתן הקואליציוני בעוד שבועות. שיחה טובה יותר מתחילה במקום אחר.

אפשר לשאול: "איזו מהשאלות האלה נראית לך הכי חשובה לעתיד של ישראל: דין וחשבון, שירות משותף, בתי המשפט, ביטחון, או מי יושב ליד השולחן?"

אפשר גם לשים לב שהישראלים לא חלוקים על הכול. כמעט כל המפלגות הציוניות תומכות היום בצורה כלשהי של שירות לכולם. רוב מפלגות האופוזיציה, וחלק מהימין, רוצות חקירה מלאה של 7 באוקטובר. המפלגות שחלוקות ביותר בשאלה הפלסטינית מסכימות לעתים קרובות יותר מהצפוי בשאלת איראן. להצביע על המכנה המשותף הזה זו לא תמימות. כך דמוקרטיות מוצאות דרך קדימה אחרי בחירות.

מה שלא יקרה ביום שלישי בלילה, ביום רביעי בבוקר הישראלים עדיין יחלקו מדינה קטנה אחת, צבא אחד, כלכלה אחת ועתיד אחד. התפקיד שלנו בשיחות האלה הוא לא לנצח. התפקיד שלנו הוא להבין בין מה הישראלים בוחרים, ולמה הבחירה מרגישה להם כבדה כל כך.

מקורות

• The Times of Israel — With all votes counted: final results
• The Times of Israel — Herzog: “Stop climbing trees and face reality”
• Anadolu Agency — Herzog to begin consultations with smaller parties
• The Jerusalem Post — Eisenkot, Bennett, Liberman and Golan to hold joint meeting
• The Jerusalem Post — Deri rejects opposition coalition without Likud
• RTÉ News (AFP) — Opposition backs Eisenkot; Netanyahu says voters chose him
• The Times of Israel — ToI's guide to the 37 parties
• The Times of Israel — Final polls before election
• The Times of Israel — Gantz pulls out of race
• Associated Press — Key parties in Israel's Oct. 27 election
• CNN — What's at stake
• Israel Democracy Institute — 2026 elections
• Center for Israel Education — Election Watch 2026

עודכן ב־2 בנובמבר 2026 עם התוצאות הסופיות והמשא ומתן הקואליציוני. נתוני הסקרים שלפני הבחירות הם האחרונים שפורסמו לפני האיסור החוקי ב־23 באוקטובר. המקורות בשפה האנגלית.

התחילו במדריך לשיחה ←