להבין לפני שמסבירים
להכיר את ההיסטוריה, את הגיאוגרפיה ואת הטיעונים מספיק טוב כדי לענות על השאלה שנשאלה באמת — ולא על זו שהתכוננתם אליה. ההבנה היא גם מה שמאפשר לומר ביושר מה קשה.
הדרכה מעשית לשיחות על ישראל עם האנשים שבחייכם — סביב שולחן האוכל, בעבודה, מעבר לגדר עם השכנים, עם הילדים שלכם — בלי להפסיד את הוויכוח ובלי להפסיד את הקשר.
רובנו קיבלנו נקודות לדיון. מעטים מאיתנו למדו איך לנהל את השיחה עצמה. האתר הזה נשען על עשרות שנים של חינוך לזוגיות ולמשפחה — הכישורים שעוזרים לזוגות ולמשפחות להישאר מחוברים גם במחלוקות קשות — ומיישם אותם על השיחה הקשה ביותר שרבים מאיתנו מנהלים היום.
להכיר את ההיסטוריה, את הגיאוגרפיה ואת הטיעונים מספיק טוב כדי לענות על השאלה שנשאלה באמת — ולא על זו שהתכוננתם אליה. ההבנה היא גם מה שמאפשר לומר ביושר מה קשה.
כשהשיחה הופכת לתחרות על מי צודק, הקשר בדרך כלל מפסיד. שקפו את מה ששמעתם לפני שאתם מגיבים. אמפתיה אינה מחייבת הסכמה; היא מה שמאפשר לשרוד את אי־ההסכמה.
אמינות נובעת מהלימה: מה שאתם אומרים תואם את מה שאתם מאמינים ואת מה שהצד השני רואה בעיניו. הכרה בסבל הפלסטיני, בכישלונות ישראליים או בספקות שלכם אינה מחלישה את הטיעון בעד ישראל. היא מה שמאפשר לשמוע אותו.
שיחה אחת לעיתים רחוקות משנה דעה. קשר ששורד את השיחה משנה רבות. המטרה: שהאדם שמולכם ירצה לדבר איתכם שוב.

״אנשים כמעט אף פעם לא משנים את מה שהם מרגישים משום שמישהו מתווכח בעוצמה רבה יותר. הם משתנים כשהם מרגישים שמקשיבים להם, כשהאמון נבנה מחדש, וכשהסיפור שמספרים להם מתחבר למשהו שהם מזהים כאנושי.״סת׳ אייזנברג, משבר התדמית העולמי של ישראל הוא גם משבר של מערכות יחסים, טיימס אוף ישראל
כל מדריך מזהה מה באמת נשאל, מציע משפטי פתיחה ומראה מה לומר במקום מה שאנחנו נוטים לומר.
לכל מדריכי השיחה ←בן הדוד שכועס על ישראל. ההורה שחושש לשלומכם. האחות שהפסיקה לדבר על זה בכלל. איך לשמור על השולחן שלם.
למדריך ← חבריםהוא לא משקר, וגם אתם לא. איך לדבר על מה שכל אחד מכם ראה בלי להפוך את החברות לבדיקת עובדות.
למדריך ← עבודהגבולות, מקצועיות והרגעים שבהם שתיקה אינה אפשרות.
לקריאה ← שכניםמישהו בלי שום אינטרס במאבק באמת רוצה להבין. אל תבזבזו את ההזדמנות.
לקריאה ← הורותלגדל ילדים שמעוגנים בערך עצמי ולא בפצע, בתקופה שדוחפת לפחד.
לקריאה ←מה כל שאלה שואלת באמת, במה להכיר, מה לומר, והיכן נגמרת ביקורת לגיטימית.
לכל השאלות ←העדכונים האחרונים מטיימס אוף ישראל, ג׳רוזלם פוסט, Ynet, ישראל היום, מעריב ו־JTA, בשפת המקור. מתעדכן לאורך היום.
אנשים כמעט אף פעם לא משנים את מה שהם מרגישים משום שמישהו מתווכח בעוצמה רבה יותר. הם משתנים כשהם מרגישים שמקשיבים להם, כשהאמון נבנה מחדש, וכשהסיפור מתחבר למשהו שהם מזהים כאנושי.
לקריאה בטיימס אוף ישראל (באנגלית)לקרוא לפחד בשמו בלי להפוך אותו לזהות. לספר את כל סיפור ההיסטוריה היהודית, ולא רק את פרקי הרדיפה.
מכתב פתוח שמערער על הרעיון שהשימוש במילה ״רצח עם״ הפך לתנאי מוקדם לאכפתיות כלפי פלסטינים.
הזיכרון היהודי אינו דורש מאיתנו למחוק מחלוקת. הוא מזהיר אותנו שלא להרוס את הקשרים שמאפשרים לנו לשרוד אותה.

סת׳ אייזנברג עשה את דרכו המקצועית בצומת שבין החיים היהודיים לחינוך לזוגיות ולמשפחה. הוא עובד ברחבי הקהילה היהודית ועם יחידים, זוגות ומשפחות כדי לחזק את הכישורים הרגשיים ששומרים על קשר גם על פני הבדלים ומצוקה.
הוא כותב בטיימס אוף ישראל על אוריינות רגשית, טראומה, חוסן, הורות, ועל המשמעות של גידול הדור הבא מתוך ערך עצמי ולא מתוך פצע — וגם על האופן שבו אותן דינמיקות של אמון, הסכמים שהופרו ואחריותיות מתרחשות בין עמים.
שיחות אישיות משנות דעות אחת־אחת. מכתבים למערכת ושיחות לחברי הקונגרס משנים את מה שבעלי הכוח חושבים שהציבור מאמין. שני הדברים חשובים.